במסגרת ביטוח נכות במוסד לביטוח לאומי, משולמת מ-1974 קצבת נכות המיועדת להבטיח לנכה, שכושרו להשתכר מעבודה או ממשלח יד נפגע, הכנסה מינימלית לקיום. מאז נכנס החוק לתוקפו, מספר הזכאים לקצבה גדל מדי שנה בשנה, ובשני העשורים האחרונים קצב הגידול מואץ יותר גם ביחס לקצב גידול האוכלוסייה הכללית.
בעבודה זו ננסה להתחקות אחר הגורמים המשפיעים על ההסתברות לקבל ולחדול מלקבל קצבת נכות, ולהסביר את הסיבות לגידול במקבלי הקצבה שהתרחש בתקופה זו, תוך בחינת מאפייני מקבלי קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי. כמו כן, נערוך חישוב של ההסתברות לקבל ולחדול מלקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי, לאור תנאי הזכאות לקצבה.
הממצאים מראים כי הגידול בשנים האחרונות בשיעורי התחלואה באוכלוסייה משפיע על שיעור מקבלי קצבת נכות באוכלוסייה. גורם משמעותי נוסף הוא המצב הכלכלי הקשה; בתקופות של גאות או שפל כלכליים, אנשים עם מוגבלות הם בין הראשונים להיפלט ממעגל העבודה והאחרונים לחזור אליו.
חשוב לציין ששיעור הנכים משתנה בין גברים לנשים ובין קבוצות אוכלוסייה שונות (ערבים, חרדים, וכו').
ממצאים אלה ואחרים נועדו בראש ובראשונה לסייע בבחינת האיתנות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי, נוכח השינויים שהתרחשו בשנים האחרונות, אך גם להרחיב את הכלים הקיימים בידי קובעי המדיניות.